בלוקצ'יין נמכר, ממשל תאגידי נפתח מחדש

כאן הסיפור לא נעצר בפרויקט שנכשל, אלא עובר ישר לשכבת האמון. ברגע שיש הודאה בהטעיית השוק, הדיון כבר לא טכני ולא מוצרי — הוא נצמד לניהול, לאחריות ולמי חתם על הנרטיב בזמן אמת.

החלק המעניין הוא התזמון: לא "פרויקט בלוקצ'יין שלא עבד", אלא כישלון שמקבל מסגור מחודש דרך ממשל תאגידי. זה מהלך שמעביר את הפוקוס מהבטחה טכנולוגית שנשחקה אל השאלה מי דחף את הסיפור קדימה ומי השאיר את בעלי המניות עם החשבון

בקיצור, הבלוקצ'יין כאן הוא כבר לא חדשנות. הוא ראיה.