ארבעה שבועות לחוק אחד, וכל השעון על השולחן

הסיפור פה הוא לא רק החוק אלא לוח הזמנים. כשמדגישים פגרה, ארבעה שבועות, ועוד הפסקה בדרך — המסר ברור: החלון צר, והמאבק הוא על קדימות, לא רק על תוכן.

החלק היותר חד הוא האזכור של קמפיינים לבחירות. זה מכניס לפנים את מה שבדרך כלל מנסים לעטוף בפרוצדורה: הפוליטיקה לא יושבת ליד החקיקה, היא יושבת עליה. בקריפטו אוהבים לדבר על מבנה שוק. כאן מבנה השוק מתחיל בכלל ממבנה היומן