כשהשוק מתערבב בין נכסים, הרגולציה מפסיקה לעבוד בקופסאות

הסיפור כאן לא “עוד בקשת תגובות”, אלא הודאה שגבולות ישנים כבר לא מחזיקים. כשאותו תיק נוגע בניירות ערך, נגזרים וקריפטו, אי אפשר להעמיד פנים שכל זירה חיה לבד.

שלוש המילים שחשובות באמת: קרוס-מרג'ין, בטחונות, סיכון. זה הלב של המערכת. מי קובע איך מקזזים סיכון, איזה נכס נחשב בטוחה, ואיך מודדים חשיפה — קובע בפועל את כללי המשחק.

הטיימינג מדבר דרך הניסוח: לא מלחמה במוצר מסוים, אלא ניסיון לסדר את הצנרת. פחות כותרת, יותר שליטה בתשתית. ובקריפטו, מי שנוגע בתשתית לא נוגע בשוליים.