הקריפטו נשאר קריפטו, אבל השליטה עוברת לבנק

המהלך לא מוכר חירות. הוא מוכר נוחות מוסדית. הלקוח לא מחזיק מפתחות, לא נוגע בארנק, לא מתעסק בתפעול — והבנק הופך לשכבת האמון בפועל. זה לא אימוץ של הרעיון המקורי, זה אריזה מחדש שלו לשפה שחברות ומוסדות יודעים לעכל.

שימו לב גם לבחירה: ביטקוין, את'ר ו"מבחר מטבעות יציבים". לא הכול פתוח, לא הכול נכנס. יש תפריט, לא שוק חופשי

המסר ברור: קריפטו, אבל עם דלפק, נהלים ומפתחות אצל מישהו אחר.