סטייבלקוינים קיבלו שפה של מערכת, לא של שוליים

יש כאן צימוד מדויק: רגולציה תפעולית מצד אחד, ושפה היסטורית כבדה מצד שני. לא מסתפקים ב"עוד כללים", אלא מלבישים על המהלך מסגרת של בניית תשתית לאומית. זה לא ניסוח טכני — זה מיתוג כוח.

הדגש על רזרבות ופדיונות חותך ישר לנקודת האמון . כשממסגרים חוק כ"רגע קו פרשת מים", המסר הוא לא רק מה מותר, אלא איך רוצים שיתפסו את הסקטור: פחות ניסוי, יותר מוסד. מי שקורא בין השורות רואה מה מוכרים כאן באמת — לגיטימציה.