כשהמדינה לא מסתפקת בעצירה — היא הולכת על הקופה

הסיפור כאן לא נעצר בטענה לנזק. יש גם מהלך על הרווחים. זה כבר לא רק סימון מוסרי של פעילות כבעייתית, אלא ניסיון למסגר את עצם ההכנסה כמשהו שראוי להילקח.

הבחירה במילים "מטרד ציבורי" ו"נזק מתמשך" עושה עבודה כפולה: גם משפטית, גם תודעתית. זה ניסוח שבונה תמונה של פגיעה רחבה, לא אירוע נקודתי. כשזה הנרטיב, החברה לא מוצגת כעסק שנוי במחלוקת — אלא כגורם שמלכלך את המרחב האזרחי. בעולם של שווקים, זה ההבדל בין ויכוח על מודל עסקי לבין מתקפה על הלגיטימיות עצמה.