כשאין חוק חדש, הרגולטור פותח את המגירה הישנה

הנקודה כאן פשוטה: לא חיכו למסלול הפוליטי. ההצבעה נכשלה, אבל הוואקום לא נשאר ריק. במקום מסגרת שעוברת דרך חקיקה, מגיעה מסגרת שנשענת על מה שכבר קיים על הנייר.

הציטוט של מייקל סליג הוא הלב של הסיפור. "סמכויות קיימות" זו לא רק שפה משפטית — זו הצהרה תודעתית. המסר: גם בלי קונגרס, הכלים אצלנו.

וכששתי סוכנויות נכנסות לאותו מרחב, זה לא מריח כמו המתנה. זה מריח כמו קביעת עובדות דרך פרשנות