ארנק פרטי, פיקוח ציבורי: תאילנד סוגרת את פער האנונימיות

כאן לא משנים את הקריפטו עצמו — משנים את נקודת המפגש בינו לבין המערכת. הדרישה לאמת שליטה בארנק במשמורת עצמית מכוונת בדיוק למקום שבו המשתמש עוד חשב שהוא נשאר רק עם המפתח שלו. ברגע שמפעיל חייב לבדוק מי שולט בארנק, ה"עצמי" נשאר בשם, אבל הבידוד נחלש.

גם חמש שנות שמירת נתונים זה לא פרט טכני. זה מסר. לא רק להעביר, אלא לתעד. לא רק לאפשר פעילות, אלא להשאיר שובל. בעולם שאוהב לדבר על חופש, הסעיף הזה מדבר בשפה של זיכרון מוסדי

המהלך הזה לא צורח מלחמה בקריפטו. הוא פשוט מצייר גבול: חופש שימוש כן, חופש היעלמות פחות.