כשבורסה מוסרת דאטה, הסיפור הוא לא רק אכיפה — אלא גבולות החסינות של המשתמש

יש כאן שני רבדים, ושניהם חדים. הראשון הוא העובדה היבשה: רישומי עסקאות ומסמכי זיהוי עברו לידי הרשויות. השני הוא המסגור: "מימון טרור" הוא לא ניסוח טכני אלא מעטפת שמייצרת לגיטימציה מלאה למהלך

הנקודה החשובה היא לא רק מי קיבל את המידע, אלא איזה סוג מידע נמסר — גם פעילות על השרשרת, גם זהות. ברגע ששני אלה יושבים יחד, האנונימיות כבר לא במשחק. בעולם הקריפטו, זה הרגע שבו המשתמש מגלה שהחשבון שלו היה נכס מידע עוד לפני שהיה נכס פיננסי.