נתח שוק בשיא, רווח מתחת לציפיות — והמסר ברור

המשפט המרכזי פה לא עוסק רק בפספוס, אלא בבחירת האשמים. המסחר הספוט היה רך, התנודתיות נמוכה — כלומר, החולשה ממוסגרת כתנאי שוק, לא ככשל פנימי. זה ניסוח שמרחיק אחריות ומגן על התפיסה.

מנגד, הדגש עובר מיד לנגזרים, סטייבלקוינס ופיננסים טוקניים. זה לא קישוט — זה מיקום מחדש פחות להיתקע במה שלא סיפק, יותר לסמן איפה רוצים שהעין תישאר. כשהרווח מאכזב אבל נתח השוק בשיא, הסיפור שמוכרים הוא של שליטה, לא של חולשה.