הכרייה נשארת פרטית, התוצאה זורמת לרזרבה ₿

יש כאן קו מאוד ברור: לא עצירת כרייה, אלא מסגור שלה. מי שרוצה לפעול, נכנס דרך שער של תשתיות קשיחות. מי שכורה, לא נשאר לבד עם כל התפוקה — חלק עובר למאגר עם חותמת מדינה.

זה לא טקסט על חדשנות חופשית. זה טקסט על שליטה דרך תקן, ועל איסוף ערך בלי לגעת במילים מפוצצות. ה"סטנדרטים" מסננים שחקנים. ה"רזרבה" מסמנת שהמדינה לא מסתפקת בפיקוח, היא רוצה נתח מהמטבע עצמו.

המסר לשוק פשוט: כרייה מותרת, אבל בתוך מסגרת שבה החשמל, התשתית והמטבע כבר לא רק עניין של הכורה.