

מי יחזיק את השאלטר על הוון הדיגיטלי
בנק קוריאה חזר על הדרישה ש צמוד וון תישאר בידי בנקים, ובמקביל מקדם ל, כשכללי זהות המנפיקים נשארים נקודת חיכוך בחוק הנכסים הדיגיטליים בדרום קוריאה.
בנק קוריאה אומר בפשטות שרק בנקים צריכים להנפיק מטבע דיגיטלי צמוד וון, ובינתיים מקדם ניסויי טוקני פיקדון כדי לחדש בלי לוותר על השליטה במי שמחזיק בכוח.
יש כאן קו ברור: לא ויכוח על הטכנולוגיה, אלא על הזכות להנפיק. כשהבנק דוחף מודל בנקאי ובאותה נשימה מקדם , הוא לא עוצר חדשנות — הוא מסמן מי רשאי ללבוש אותה.
הם לא רק ניסוי טכני; הם גם מסגרת תודעתית. לקרוא לזה "פיקדון" במקום "" זה להלביש נכס דיגיטלי בשפה של מערכת קיימת. יותר מוכר, יותר נשלט, פחות פרוע.
והתקיעה סביב כללי המנפיקים? שם הכסף האמיתי של הכוח. מי שמגדיר את המנפיק, מגדיר את השוק. बाकी זה אריזה.