פרצה אחת, תאריך סגירה אחד, והאמון יוצא מהמערכת

הסיפור כאן פשוט וקר: לא תיקון, לא השקה מחדש, אלא סגירה. עצם זה שהמסר המרכזי הוא למשוך נכסים אומר שהמוקד עבר מהמוצר אל היציאה ממנו.

הטיימינג גם מדבר בעד עצמו. יש תאריך לפרצה, ויש תאריך לכיבוי מלא. זה לא ניסוח של "הכול בשליטה", זה ניסוח של ניהול נזק עם לוח זמנים. מי שקורא בין השורות רואה מעבר חד מהבטחת שירות לנוהל פינוי

בשוק קריפטו, ארנק חי על אמון. ברגע שהשיח נהיה סביב מועד השבתה, המותג כבר לא מגן על המשתמש — הוא רק מסמן לו את הדלת.