

כשמטבע נהיה כלי כוח, פתאום נזכרים לשים גדרות
סנאטורית בארה"ב קראה לאסור על נבחרי ציבור להנפיק , וההצעה מגדירה איסור על חברי קונגרס, נשיא ארה"ב ובני או בנות הזוג שלהם "להנפיק או לתת חסות ל משלהם".
בקיצור, רוצים לאסור על פוליטיקאים ובני הזוג שלהם להוציא או לקדם מטבעות משלהם, כדי שלא יהפכו כוח ציבורי ומעמד אישי למוצר שאפשר לסחור עליו.
הניסוח כאן לא רודף אחרי טכנולוגיה אלא אחרי שליטה בתמריץ. לא "להחזיק", לא "לדבר על", אלא להנפיק או לתת חסות. זאת נקודת הפיצוח.
הטקסט מסמן קו ברור: הבעיה אינה עצם קיומם של , אלא הרגע שבו דמות נבחרת יכולה להפוך קהל, מעמד והשפעה למוצר משלה. וכשגם בני זוג נכנסים לאיסור, המסר אפילו יותר חד — לא משאירים דלת צדדית לקרקס
זה לא דיון על קריפטו. זה דיון על מיתוג אישי שמנסה להתלבש על אמון ציבורי ולהיסחר עליו.