

קריפטו בתיק, אבל לא על הרדאר
סקר של מצא שחצי מיועצי העושר בבריטניה אומרים שהחשיפה של הלקוחות שלהם לקריפטו "בלתי נראית" מבחינתם, ובמקביל אצל רבות מחברות ניהול העושר באיחוד האירופי יש מדיניות שמגבילה השקעות ב או לא נותנת עליהן שום הנחיה.
הכתבה אומרת שיועצי עושר וגופי ניהול באירופה לא באמת רואים או מסדירים את חשיפת הלקוחות לקריפטו, וזה חשוב כי חוסר שקיפות ומדיניות ברורה מקשה לנהל סיכון נכון.
כשהכסף נמצא, אבל מי שמנהל אותו לא באמת רואה אותו, נחשפת פה בעיית שליטה ולא רק בעיית דיווח. "בלתי נראית" זו מילה חזקה: היא אומרת שהחשיפה קיימת מחוץ למסגרת הרשמית, מחוץ לנוהל, מחוץ לעין.
ובצד השני, באיחוד האירופי, התמונה לא יותר נקייה. או שחוסמים, או שלא אומרים כלום. שתי הגישות מייצרות אותו אפקט: ערפל. לא מדיניות חדה, אלא מרחב שבו הקריפטו נשאר נוכח בלי לקבל מקום מסודר.
לא מציגה אימוץ מסודר — היא מציגה פער. ובפער הזה, התודעה קולטת דבר פשוט: השוק קיים גם כשחדרי הישיבות מעדיפים לא לראות.